לתת לרגש להיות המדריך

 אושה אחות ליבי וגיסתי הלשעברית הייתה אומרת לי

אני מתגעגעת לדפי של פעם

ההיא עם כל הדרמות,הרגשות,הפלרטוטים,

שפשוט לא חשבה רק עשתה

כשהיא הייתה אומרת את זה,

הייתי מחייכת חיוך ועונה

אני לא אהובה

לדפי שהכרת מאוד כאב לחיות ככה

היא עדיין פה אבל למדה

לסדר בתוכה ולסנכרן

בין מה שמרגיש לה בפנים נכון

לבין מה שקורה גם בחוץ

אלון חברי פעם אמר לי-

הלב הוא שריר דפנה

וכמו כל שריר

יש גבול לכאב שהוא יכול לספוג

גם הוא בסופו של דבר צריך

את העבודה הנכונה

כדי להתחזק ולא להתנוון

זה תחושה כל כך חסרת אונים

להרגיש שאין לך יכולת לעשות סדר

בין מה שמרגיש נכון

לבין הפעולות הנכונות בשביל זה

ובנקודה הזו בחיי

העיצוב האנושי נכנס לחיי

נתן לי את הכלים והידע הנכון

שיעזור לי לעשות את מה שלבד

פשוט לא הצלחתי ליצור

וזה לדאוג שבאמת שהקשרים

ומערכות היחסים

יהיו אלו שבאמת יהיו במידה הנכונה בשבילי

לגדול ולא לנבול

לסנכרן בין מה שאני רוצה ומרגיש נכון בשבילי בפנים

לבין מה שאני רוצה ומרגיש נכון בשבילי גם בחוץ

הרגשות שלנו הם לא אויבים

הם מדריכים נהדרים

אבל לפעמים צריך ללמוד איך לעבוד איתם נכון

כדי שבאמת באמת אלו יהיו ההתנסויות הנכונות

שיעזרו לנו לצמול ולגדול

ולא לנבול